ד"ר משה סימונס

את ד"ר סימונס נדמה שאין צורך להציג, וכיוון שניתנה רשות לרופא לרפאות התיישבנו עימו לשו"ת ממוקד וממצה כדי להבין כיצד שומרים על איכות חיים טובה באמת בשנות השיבה. כי כשמדברים על בריאות בגיל השלישי, קל מאוד להאשים את 'הגיל' בכל קושי או חולשה, בזמן שהסיבה האמיתית עשויה להיות שונה לגמרי – ופעמים שגם הפתרון פשוט בהרבה ממה שחשבנו.

נתחיל מהבסיס, אנו מבקשים מהד"ר, מהם הסימנים שצריכים להדליק לנו נורה אדומה כשאדם מתחיל לאבד תפקוד, ומה הצעדים שעלינו לנקוט?

"אם רואים שההליכה הופכת איטית יותר, שיש קושי בפעולות עצמאיות, או כשהאדם הופך עייף מהרגיל על אף שהמאמץ לא השתנה – אלו סימנים ברורים. אנחנו יכולים לראות אותם גם נופלים או כמעט נופלים, אם כי אנחנו מתייחסים ל'כמעט נפילה' בדיוק כמו לנפילה ממשית ומבצעים בירור כדי למנוע את השבר הבא.

"אסור לייחס זאת 'רק לגיל'.

 

הצעד הראשון הוא הערכה מקיפה: בדיקת תרופות שעלולות לגרום לבלבול, שלילת זיהומים, ובדיקת חסרים תזונתיים של ויטמינים או קלוריות. וכמובן פנייה לפיזיותרפיסט בכדי לחזק את השרירים, במיוחד אלו שעוזרים למניעת נפילות. התערבות מוקדמת יכולה לעצור את התהליך ואף להחזיר את התפקוד הקודם".

הזכרת פיזיותרפיה. אנחנו רגילים לחשוב על פיזיותרפיה כעל 'שיקום' אחרי פציעה. איך היא באמת משפיעה על איכות החיים השוטפת?

"הנתונים מראים שרבע מבני ה65- ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה! נפילות הן גורם משמעותי לשברים, אשפוזים ואובדן תפקוד. תוכניות פיזיותרפיה לחיזוק שרירים, שיווי משקל והליכה יכולות להפחית את הנפילות בערך ב.15%- מעבר לכך, ישנו 'פחד מנפילות' – אנשים שנפלו פעם אחת ופוחדים ללכת שוב, מה שמביא להסתגרות ואובדן כושר. הפיזיותרפיה משפרת את הביטחון העצמי ואת

 

היכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו קימה מכיסא ויציאה מהבית.

לכן מבחינתי, פיזיותרפיה זה לא רק עבור מי שנפל או שבר משהו, אלא כל מי שחווה חוסר שיווי משקל או 'כמעט נפילה' צריך להתחיל פיזיותרפיה כדי למנוע הידרדרות עתידית".

מחלה ושמה תרופה

אם יש נושא שחשוב לד"ר סימונס באופן אישי – זה הנושא הבא: "רבים סבורים שככל שנוטלים יותר תרופות – כך מטופלים טוב יותר", הוא אומר וקובע ברורות:

"זה ממש לא נכון. המחשבה הזאת נובעת מכך שאנשים שבאים לרופא מצפים למענה מוחשי בדמות תרופה. לכן הם מתרגלים שרפואה – זה תרופה. בגיל המבוגר באופן טבעי יש יותר מחלות ואוטומטית יותר תרופות. אבל חשוב לדעת שהצטברות תרופות עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת".

"ככל שיש יותר תרופות" מסביר הד"ר. "עולה הסיכון לאינטראקציות בין-תרופתיות מסוכנות ולפגיעה במערכת העצבים המרכזית, מה
שמוביל לבלבול, חוסר שיווי משקל ואשפוזים. אפילו תרופות ללא מרשם נגד צינון יכולות לגרום בקרב מבוגרים לבלבול קשה ולעלייה בלחץ הדם. הורדת תרופות מיותרות היא לעיתים הטיפול היעיל ביותר".

אז איך מגדירים 'טיפול יתר', ואיזו השלכה יש לו?

"מבחינתי, אפילו תרופה אחת שניתנת ללא אינדיקציה טובה ומספקת – היא טיפול יתר. גם תרופה בודדת מיותרת יכולה להוביל לבלבול, נפילות, ירידה בתיאבון ופגיעה קוגניטיבית".

"הכרתי מטופל שהשתילו לו קוצב לב בגלל דופק איטי", הוא נזכר באנקדוטה שנשמעת מופרכת, אך אמיתית לחלוטין. "הרופאים לא שמו לב שהוא מקבל תרופה נפוצה לדמנציה ולאלצהיימר, שהיא זו שגרמה לדופק האיטי.

במקום פשוט להפסיק את הטיפול התרופתי שגרם לבעיה, הוא עבר ניתוח מיותר! לכן חשוב מאוד להכיר את תופעות הלוואי ולהזהיר את המטופלים מראש".

אילו תסמינים עלולים להיגרם מהתרופות עצמן ולא מהמחלה?

"הדבר הנפוץ ביותר הוא כשהתרופה מבצעת את פעולתה בעודף. מבוגרים למשל, נוטים לסבול מלחץ דם גבוה. היום הייתי אצל מטופל שנטל שלוש תרופות להורדת לחץ דם והגיע ללחץ דם של 110/55 – לחץ דם נמוך מדי למבוגר שעלול לגרום לסחרחורות, נפילות וסכנה במקרה של זיהום קל. מהניסיון לסייע – המצב רק החמיר. במקרה כזה צריכים לתת את המינון המינימלי. לא לנסות לעזור יותר מידי…

זה נכון גם לגבי דופק מהיר שמצוי אף הוא. הורדת דופק ל60- היא מועילה, אבל לאותו מטופל נתנו מינון עודף שהוריד לו את הדופק ל,52- וזה כבר מסוכן.

לכן, גם תרופה שנצרכת – חשוב לדעת את המינון המדויק, כי גם עודף עלול להזיק!".

כלל ברזל: פעילות חובה!

אם כבר מדברים על תרופות, מה תוכל לומר לנו בעניין החיסונים – אילו מהם נחשבים היום להכרחיים עבור בני הגיל השלישי, ומדוע הם כל כך חשובים?

"ראשית, צריכים להבין שמערכת החיסון של אנשים מבוגרים נחלשת באופן טבעי. לכן, מחלות זיהומיות שכיחות הופכות למסוכנות אצלם הרבה יותר – לא רק בגלל המחלה עצמה, אלא בגלל הסיבוכים, האשפוזים, אובדן העצמאות ואפילו סכנת תמותה.

עכשיו נסקור את החיסונים המרכזיים:

חיסון השפעת: ניתן פעם בשנה ומפחית בכ40%- את הסיכון לאשפוזים בקרב מבוגרים. היעילות שלו משתנה משנה לשנה לפי רמת הדיוק של החיסון מול הווירוס המסתובב.

חיסון נגד נגיף פנוימוקוק )דלקת ריאות(: כיום החיסון הסטנדרטי הוא 20 Prevenar. הוא מחליף את החיסונים הישנים ומכסה 20 זנים של החיידק. מומלץ גם למי שחוסן בעבר בסוגים אחרים לקבל אותו כי הוא מאוד יעיל.

חיסון נגד שלבקת חוגרת: זוהי סדרה של שני חיסונים בעלי יעילות מדהימה של 90% עד 98% בגיל 65 ומעלה. הוא מונע את המחלה והכאב העצבי הכרוני שהיא גורמת, מומלץ ומשתלם מאוד להתחסן בו.

אגב, נקודה מאוד מעניינת – מחקרים מראים שהוא עשוי להפחית את הסיכון לחלות באלצהיימר ביותר מ.20%- חשוב לזכור: החיסון לא תמיד מונע את המחלה ב,100%- אבל הוא גורם לכך, בסייעתא דשמיא, שגם אם חולים – המחלה תהיה קלה הרבה יותר, עם ירידה משמעותית בסיכון לאשפוז ולתמותה".

ד"ר סימונס, אנחנו מדברים הרבה על איכות חיים בגיל המבוגר, אבל מה לגבי הצד הפיזי? האם הליכות, התעמלות או שחייה באמת קריטיים, או שיש בהם סיכון שמצריך השגחה צמודה?

"תראה", הוא משיב. "בגיל המבוגר יש כלל ברזל: ככל שזזים פחות, הגוף פשוט מתנוון. הם מאבדים את היכולת ללכת או לבצע פעולות בסיסיות, ולכן המשך הפעילות הוא חובה מוחלטת.

יש אנשים שעבורם הפעילות הזו היא חלק מסדר היום, כמו אלו שצועדים חצי שעה לכל כיוון לתפילה שלוש פעמים ביום – עבורם זה בהחלט מספיק. אבל עבור אלו שבקושי זזים, יש חשיבות עצומה לעודד אותם לפעילות".

"צריך להבין", מוסיף ד"ר סימונס.

"שפעילות גופנית נכונה משפרת את שיווי המשקל, מחזקת את השרירים ומונעת נפילות. זה לא אומר שמי שיש לו בעיות שיווי משקל משמעותיות ויתחיל ללכת בלי פיקוח לא ייפול, אלא שפעילות מבוקרת מפחיתה את הסיכון ומגבירה את הבריאות הכללית.

אני רואה את זה בצורה הכי מוחשית באשפוזים: אנשים שמסרבים לצאת מהמיטה סובלים מסיבוכים קשים כמו התדרדרות תפקודית, פצעי לחץ, קרישי דם ואפילו אספירציות – מצב מסוכן שבו אוכל יורד לריאות במקום לקיבה. לכן, גם כשמישהו חולה, חובה לעודד אותו לזוז ולא לשקוע במיטה".

אז מהן ההמלצות המעשיות שלך? איזה סוג של פעילות הכי מומלץ?

הליכות:

פעילות מצוינת ומומלצת מאוד.

אנחנו ממליצים על הליכה במהירות שהיא קצת יותר ממתונה. לא חייבים לרוץ, אבל הליכה מהירה היא היעד, כמובן למי שאין בעיות שיווי משקל. חשוב מאוד להקפיד על אזור מואר היטב כדי למנוע נפילות על מכשולים בדרך. אל תלכו באזורים שיש בהם בנייה ומדרכות הרוסות עם בלוקים ואבנים, זה פשוט מסוכן. עדיף ללכת לגן עירוני עם שבילים מסודרים.

התעמלות:

למי שכבר חווה ירידה תפקודית, אני ממליץ בחום על התעמלות עם פיזיותרפיסט. הוא יכול להתמקד בשרירים החלשים ולהתאים תרגילים לשיווי משקל, לסיבולת ואפילו לשיפור הנשימה.

שחייה:

זו פעילות מצוינת כי בתוך המים אין סכנת נפילה; הגוף שוקל הרבה פחות וזה מאפשר תנועה חופשית.

היו לי מטופלים שבקושי צעדו, אבל שחו בבריכה מספר פעמים בשבוע וזה שמר על בריאותם בצורה מדהימה. ברגע שהם נאלצו להפסיק מסיבה כלשהי, ראינו מיד התדרדרות בגלל חוסר פעילות".

"השורה התחתונה היא לזוז", מסכם הד"ר. "אמנם בצורה מבוקרת, עם השגחה או הליכון אם צריך, אבל בשום אופן לא לשבת כל היום ללא תנועה".

המחלה מספר אחת:

בדידות

נעבור לתזונה. האם כל מבוגר זקוק למעקב צמוד?

"לא בהכרח. אם המשקל יציב, אין שינוי בדפוסי האכילה, אין בעיות בליעה או סוכרת – המעקב אינו חובה. אבל", מדגיש הרופא.

"אם המשפחה מבחינה שהמבוגר אוכל פחות, או פתאום הבגדים הופכים גדולים עליו – זה סימן שצריך לפנות מיד לדיאטן, לרופא המשפחה או לרופא גריאטרי.

לפעמים הפתרון פשוט להפתיע:

שיניים תותבות שלא יושבות טוב, פטרת בפה שפוגעת בטעם המזון, או שינויי טעם שנגרמים בגלל תרופות מסוימות. במקרים אחרים, הוספת תוספי חלבון או משקאות כמו אנשור ואיזי-דרינק יכולה לשפר משמעותית את המשקל והתזונה".

מה לגבי פעילות חברתית בגיל המבוגר? עד כמה משמעותית הבדידות בגיל הזה?

ד"ר סימונס כמעט לא מניח לנו לסיים את השאלה ומיד משיב נחרצות: "אם תשאלו אותי מה המחלה הכי נפוצה בגיל המבוגר, התשובה היא חד-משמעית:

בדידות. זה נובע מפטירת בני זוג או חברים, או מחלות של קרובים שמונעות קשרים כבעבר, לכן פעילות חברתית היא קריטית.

בציבור שלנו, יש יתרון גדול בזכות היציאה לתפילות, לאירועים ולשמחות, שיוצרים מפגשים חברתיים טבעיים. חשוב מאוד לשמר את זה ולעודד את המבוגרים לצאת, גם אם הם זקוקים לכיסא גלגלים. אין מה להתבייש בזה, זה חלק מהזקנה וחשוב להמשיך את הקשרים עם אנשים אחרים.

"לכן אם המשפחה מזהה הסתגרות, כדאי לעודד את ההורה לצאת, אולי למצוא מסגרת מתאימה למבוגרים, כמו כולל, מתנ"ס וכדומה. אפשר לתת 'דחיפה' מתונה, אבל אם יש התנגדות נחרצת, חובה לכבד את האוטונומיה וההחלטות שלהם ולא לחייב אותם".

לסיום, נושא השינה. רבים מתלוננים על קשיי הירדמות. האם כדורי שינה הם הפתרון?

"הדבר הראשון שצריך לעשות הוא אבחון רפואי, וזה נכון בכל הגילאים", מזכיר ד"ר סימונס.

"פגשתי מטופלים עם אי ספיקת לב שסבלו מקשיי שינה, כי כששכבו, הנוזלים בריאות גרמו להם להרגשת חנק או טביעה מבלי שאף אחד שם לב. לכן חובה לוודא שאין סיבה רפואית, כמו תרופות שמעוררות או צריכת קפה מאוחרת.

"לאחר מכן, ההעדפה היא תמיד לנסות להסתדר בלי כדורים, למשל באמצעות טיפול CBTI )טיפול התנהגותי קוגניטיבי לקשיי שינה(. קצת קשה להשיג מטפלים שמתמחים בזה, אך אפשר לבקש מהרופא דפי מידע על כך.

אם זה לא עוזר, אפשר לשקול כדורי שינה, אבל צריך לזכור את הסיכונים: ירידה קוגניטיבית, סכנת התמכרות ועליה בסיכון לנפילות.

מצד שני, חוסר שינה מוחלט של 24 שעות הוא כשלעצמו גורם סיכון לנפילות, ולכן חייבים למצוא פתרון שיאפשר כמה שעות שינה בסיסיות לתפקוד. המפתח הוא התייעצות עם רופא שמבין בבעיות הרפואיות הספציפיות של המבוגר וידע לאזן בין הסיכונים ליתרונות".

הזכרנו את דברי המדרש )תנחומא, מקץ י'(: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא". מהו לעת מצוא? אמר רבי אבא: לעת מצוא הזקנה, צריך אדם להתפלל על זקנתו שתהא עיניו רואות, ופיו אוכל ורגליו מהלכות.

"אכן, זה מה שחשוב", חותם ד"ר סימונס. "שנזכה בעזרת ה' להזדקן בבריאות איתנה מתוך נחת לרוב".

אמן.

אהבתם? שתפו את התוכן

אולי תרצו לקרוא גם:

חגים תשפו

חופש תשפו

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו

פסח תשפו

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית הועניב היושבב שערש שמחויט – שלושע ותלברו