העיניים. מהאיברים המופלאים בבריאה, מהמורכבים שבה. בעזרתן חיינו חשובים חיים, בזכותן אנו יכולים לראות וליראות.
"והיה עיניך רואות…". ועל שמירתן אנו מצווים ברוחניות וגם בגשמיות.
בשיחה ארוכה, מרתקת ומלאת עניין על עולם רפואת העיניים, פרופ' איתן לבני, אחד ממנתחי העיניים הבכירים בארץ, מפריך מיתוסים, מסביר מה באמת יודעים היום על קטרקט, מה התחדש בשנים האחרונות ומדוע ניתוח שנמשך פחות מרבע שעה הוא לעיתים ההבדל בין טשטוש לאיכות חיים.
כבר בפתיחה חשוב לפרופ' לבני להניח את הדברים על השולחן:
"כמעט כל אדם יחווה קטרקט בשלב כלשהו של החיים", הוא קובע ומסביר: "קטרקט, או בשמו העברי 'ירוד', הוא חלק מהליך ההזדקנות של העין. העין היא יצירה מופלאה המכילה שכבות ורבדים רבים.
העדשה היא חלק מרכזי במבנה העין, ואחראית לשבירת האור ולהעברת תמונה חדה אל הרשתית.
כשהעדשה שקופה – הראייה טובה, אך כשהיא הופכת לעכורה, התמונה שמגיעה לרשתית מטושטשת. וזה בדיוק קטרקט: עכירות של העדשה הטבעית שבתוך העין. ממבט
חיצוני לא ניתן לראות דבר, אך לפעמים במקרה של קטרקט חמור ונדיר מאוד אפשר להבחין בנקודה לבנה בתוך האישון".
פרופ' לבני מבהיר ברורות:
"קטרקט מתקדם שלא מטופל יכול לגרום לירידה משמעותית בראייה ואפילו לעיוורון, לא עלינו".
הדברים אולי נשמעים מדאיגים, אבל קטרקט הוא תופעה נפוצה מאוד. מדובר למעשה בבעיה הפחות מפחידה בעולם רפואת העיניים, משום שכיום הניתוח שמטפל בה הוא אחד הניתוחים המוצלחים והשכיחים ביותר ברפואה.
"העדשה הטבעית שלנו מורכבת מחלבונים שמסודרים בסדר מושלם", משיב פרופ' לבני. "עם השנים העדשה מתקשה להתמודד עם נזקי חמצון, אור שמש וחשיפה לגורמים סביבתיים שונים – ומעכירה. בשונה מהעור שלנו, למשל, שעלול להיפגע מהשמש אך בעזרת תכונה מיוחדת הוא מתחדש. העדשה לעומת זאת אינה מתחדשת ולכן עם השנים היא הולכת ונעשית עכורה יותר ויותר.
"זה קורה בדרך כלל מגיל 50 ומעלה, אבל בהחלט יש מקרים מוקדמים יותר. זה יכול להיות תורשתי, קשור למחלות מסוימות, להופיע בעקבות חבלה ומגוון סיבות.
חשוב להבין: אף שהסיבות מגוונות, התוצאה כמעט תמיד דומה – ירידה באיכות הראייה שמתחילה באיטיות והולכת ומתגברת.
טשטוש, סנוור, ירידה בראיית לילה אלו הסימנים הקלאסיים.
אנשים מתארים לי לא פעם 'ראייה דרך חלון מלוכלך' או 'זכוכית מטושטשת' וזה אכן מתאר היטב את החוויה".
הפרופסור פותח מאמר מוסגר קצר: "חשוב להבדיל בין הקטרקט עליו דיברנו – לקטרקט מולד", הוא מעיר. "קטרקט מולד מופיע כבר בחודשים הראשונים לחיי התינוק ומדובר בבעיה התפתחותית בעדשה שנגרמת על פי רוב מזיהומים ומלווה במחלות נוספות כמו תסמונות מטבוליות או אחרות.
על אף השכיחות הנמוכה שלו, חשיבות האבחון המוקדם גבוהה מאוד, משום שאצל תינוק כל עכירות בעדשה עלולה לפגוע בהתפתחות התקינה של מערכת הראייה. לכן, במקרה כזה נדרש ניתוח מוקדם, לעיתים כבר בגיל של כמה שבועות. לאחר הסרת העדשה העכורה, התינוק זקוק להתאמת משקפיים מיוחדים או עדשות מגע, ובהמשך ייתכן צורך בניתוח נוסף להשתלת עדשה מלאכותית".
גזר לא עוזר…
"עם העיניים אל תשחקו! חשוב לי להדגיש משהו בצורה ברורה", פרופ' לבני נחרץ. "אין טיפות שמסוגלות לעצור קטרקט. אין 'תרגילי התעמלות לעיניים', או כל שיטות קסם שמתמחות בגביית כסף מהמטופל שפוחד מניתוח, אך אינן מביאות לתוצאות מוכחות.
רק ניתוח קטרקט יכול לפתור את הבעיה. כל מי שמבטיח אחרת אינו דובר אמת.
בעצם אין גם אף דבר בעולם שיכול למנוע את התפתחות הקטרקט. גם לא לאכול גזר… זהו תהליך טבעי של הגוף ואין אפשרות לעקוף עליו".
"זה נכון, לא תמיד צריך למהר לניתוח", הוא מסתייג. "אם הירידה בראייה קלה ולא מפריעה
לתפקוד, אפשר להישאר תחת מעקב תקופתי לפי הנחיית הרופא.
הקטרקט אמנם לא ייעלם, אבל הוא גם לא תמיד מיד מחמיר.
הזמן המתאים לניתוח הוא אינדיווידואלי: מי שזקוק לראייה חדה ביומיום ינותח מוקדם יותר.
מטופלים שפחות תלויים ּבְ דיוק הראייה יכולים להמתין ולראות איך זה מתפתח. אני שואל את המטופל:
האם הראייה מפריעה לתפקוד?
אם התשובה כן – זה הזמן לניתוח.
התוצאה אחרי הניתוח כל כך טובה, שזה כמעט טיפשי לסבול חודשים ושנים. הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית וללא כאב והראייה מתחילה להשתפר כבר באותו היום", הוא מדגיש.
"זה מרתק", מחייך פרופ' לבני ומשרטט תמונה חדה של ההליך: "בכל עין יש שק – מעין מעטפת דקה – שמחזיק בתוכו בס"ד
את העדשה הטבעית. בניתוח אנחנו יוצרים פתיחה קטנה ומדויקת בשקיק הזה, נכנסים עם מכשיר אולטרה סאונד שמפרק ומרסק את העדשה העכורה ושואבים אותה החוצה.
במקומה של העדשה הטבעית אנחנו משתילים עדשה מלאכותית שמותאמת אישית למספר של המטופל. כלומר במקרים רבים אני בעצם 'מתקן' לו את הראייה.
אפשר לבחור עדשה לרחוק, לקרוב או מולטיפוקלית שנותנת טווח רחב יותר".
"בשנים האחרונות נוסף הלייזר החדשני שמסייע למנתחים בעריכת ניתוח קטרקט. הלייזר מבצע את החיתוך העדין של שק העדשה בעיגול מושלם ומדויק וגם עוזר בריסוק העדשה העכורה, אבל הוא לא מחליף את המהות. הניתוח עצמו עדיין נעשה בעבודת יד המנתח. השימוש בלייזר בניתוחי קטרקט נועד להקלת עבודת המנתח".
"אגב, גם בטיפול בקטרקט משני משתמשים בלייזר", הוא מוסיף. "זה נקרא יאג לייזר.
הקטרק המשני הוא לא קטרקט חדש.
זו התעכרות של מעטפת השק שבו יושבת העדשה המלאכותית, זה קורה אצל אחוז נמוך מהמטופלים. הטיפול – גם הוא בלייזר – פותר את זה תוך שניות וללא כאב".
.1 שינוי מספר בעדשת המשקפיים וזה לא משנה אם המספר עולה או יורד. גם ירידה עלולה להצביע על התפתחות קטרקט )בניגוד לתחושת ההקלה שמתקבלת אצל מי שיורד לו המספר…(. אני מדבר על שינוי של מספר בשנה, והכוונה אחרי גיל 19 שמאז המספר כבר לא אמור להשתנות דרמטית. פחות משינוי של מספר אחד בשנה לא נחשב לשינוי של ממש".
.2 ירידה באיכות הראייה אם אתם חווים קושי בקריאה, קושי בראייה למרחק או סנוור בלילה, גם אלה נחשבים סימנים קלאסיים להימצאות קטרקט".
.3 האופטומטריסט מרים ידיים אם עשיתם משקפיים חדשים, המשקפיים לא מספקים לכם ראייה מושלמת, אך האופטומטריסט מתנצל: זה המקסימום שהצלחתי להגיע… והוא מנסה שוב ושוב להתאים לכם מספר ללא הצלחה, גשו להיבדק, זה בדרך כלל קטרקט".
עם זאת הוא מדגיש שאין מה לרוץ בבהלה. "ירידה הדרגתית בראייה אינה מצב חירום. אבל כן כדאי להיבדק. תזכרו תמיד:
קטרקט הוא מצב טבעי שניתן לפתור בקלות יחסית. מי שמגיע בזמן – זוכה בחזרה בחיים מלאי בהירות, תרתי משמע. שתראו רק דברים טובים", הוא מאחל בחיוך ולוחץ את ידינו בידידות.
כשיצאנו מחדרו של פרופ' לבני הדברים נראו ברורים הרבה יותר, ונראה שהמודעות בנושא פקחה עיניים. בתפילה שנזכה לראות בבניין ציון במהרה.
רגע לפני שאתם מרכיבים את משקפי השמש שהפכו מוכרים כל כך בקרב מסירי המשקפיים, בואו להכיר את ניתוחי הלייזר מקרוב ולהבין אחת ולתמיד מה ההבדל בין PRK ל-LASIK
המראה הפך נפוץ מאוד בשנתיים האחרונות. חסידים ואנשי מעשה מתהלכים בצידי דרכים, עיניהם כבושות בקרקע ועל פניהם מתנוססים משקפי שמש שחורים ואטומים לסנוור. אך כשהם מסירים אותם במבואת השטיבל מתברר שמשקפי הפלסטיק ששכנו שם דרך קבע – התייתרו, ומעתה ניתנה להם רשות להביט שלא דרך האספקלריא.
במהלך הריאיון עלה הדמיון בין ניתוח הקטרקט להסרת המשקפיים.
שאלנו את פרופ' איתן לבני, מומחה לניתוחי הסרת משקפיים בבית החולים 'אסותא אופטיק':
אנשים רבים קושרים בין טיפול בקטרקט לבין ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. הם אכן דומים?
"אלו שני עולמות שונים לגמרי", משיב הפרופסור. "קטרקט קשור לעדשה הפנימית ואילו הסרת משקפיים בלייזר נעשית בקרנית – השכבה החיצונית. אין שום קשר רפואי בין שניהם. אגב, ניתוח קטרקט מייתר את הצורך בניתוח להסרת משקפיים, כי כפי שהסברתי קודם אנו משתילים בתוך העין עדשה שמשפרת את הראייה".
אם כבר נדרשנו לנושא, אולי תעשה לנו סדר אחת ולתמיד בשתי השיטות המרכזיות בעולם הסרת המשקפיים?
"בשמחה. נתחיל מ-PRK. היא שיטה שאנחנו משתמשים בה כבר שנים רבות. בניתוח, שעורך אגב 2-3 דקות לכל היותר, אנו מסירים שכבת תאים דקיקה מהקרנית ומשייפים אותה בלייזר. היתרון הגדול בשיטה הזאת שאין חיתוך בקרנית, והיא מתאימה לרוב האוכלוסייה. החיסרון – ההחלמה הראשונית מאתגרת יותר. כמה ימים של אי נוחות, גירוי בעיניים וראייה מטושטשת. אבל התוצאות הסופיות מצוינות". הוא מדגיש כי היציבות ארוכת הטווח של PRK נחשבת מהגבוהות בעולם.
"בשיטת ה-LASIK לעומת זאת, ההחלמה מהירה, נוחה, אבל הטיפול לא מתאים לכל אחד.
ב-LASIK אנו יוצרים חיתוך עגול בשכבה העליונה של הקרנית,
מרימים אותו, משייפים וסוגרים.
גם זה ניתוח מהיר, כמעט בלי כאב, והכי חשוב: עם חזרה מהירה לתפקוד מלא, לפעמים אפילו ממש בתוך שעות ספורות. מה שכן, לא כל אחד מתאים לניתוח כזה. קרנית דקה, מבנה מסוים של העין, או גיל צעיר מדי – כל אלה מגבילים את האפשרות לבצע LASIK.
"אפשר לסכם שה-PRK נחשב לניתוח 'קל' יותר וללא התערבות רצינית בעין – אך כולל התאוששות קשה יותר. ואילו ה-LASIK נקרא ניתוח יותר 'קשה' עם התערבות וחיתוך במבנה העין – אך ההחלמה ממנו קלה בהרבה".
"כפי שהסברתי, לא שייך פה עדיף או פחות, טוב או רע. יש 'מתאים' ו'לא מתאים'. שתי השיטות מצוינות ומוכחות ברחבי
העולם. לכן ההחלטה מתבססת על נתונים רפואיים ובדיקות התאמה שמבצע הרופא. אם מטופל נמצא מתאים לשתיהן – זה כבר עניין של העדפה אישית של המטופל".
"לא. ממש לא. זה מיתוס שנולד כי אנשים חושבים שכל הלייזרים קשורים… כפי שאמרתי קודם: אין שום קשר בין ניתוח לייזר בקרנית לבין טיפול בעדשה הפנימית.
"מה שכן, שימוש מוגבר בסטרואידים עלול להעלות את הסיכון לקטרקט. אחרי ניתוח להסרת משקפיים אנחנו ממליצים להשתמש בטיפות סטרואידים, אבל הן ניתנות במינון נמוך ביותר, ואין עדות שהם מעלים את הסיכון לקטרקט".